משפחת היינברג

מחברת

שמי נטליה ברן, אני בת 17 ואני תלמידת בית הספר התיכון הרביעי בז’שוב. תחומי העניין שלי הם מוזיקה, ספרות, מלאכות יד ופסיכולוגיה. אני אוהבת ללמוד שפות ולפגוש אנשים מכל העולם. החלטתי לקחת חלק בפרויקט כי אני מתעניינת בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ואני רוצה להבין טוב יותר את ההיסטוריה של היהודים שחיו פעם בעיר מולדתי הקטנה.

שמי מאיה מישלינסקה ואני בת .17 אני לומדת בבית הספר התיכון הרביעי בז’שוב במגמת מדעי הרוח. אני מתעניינת מאוד בשפה הפולנית, בעיקר בספרות של המאה ה,20- ובכתיבת פרוזה ושירה. בזמני הפנוי אני כותבת כתבות לירחון מקוון, קוראת ספרים ויוצאת לטיולים. הפרויקט “ז’שוב שלי. ז’שוב שלנו” נראה לי כיוזמה מעניינת ביותר המאפשרת לנו לגלות בעיר הולדתי סיפורים שאסור לשכוח.

מוניקה הארטה

רומן הארטה נולד בז‘שוב בשם אברהם היינברג )בפולין שם המשפחה היה נכתב בשתי דרכים שונות, Heinberg לפני מלחמת העולם השנייה ו-Hajnberg לאחר המלחמה(. בתו מוניקה נולדה ב1957- בוורשה. בשנת ,1968 כתוצאה מקמפיין אנטישמי, המשפחה היגרה לארצות הברית, וב1974- שינתה את שמה להארט. מוניקה הייתה אז בת שתים עשרה והזיכרונות האלה הם זיכרונות קשים בשבילה, ועדיין, היא עצובה וכואבת על כך שהיא ומשפחתה קיבלו יחס כזה.

רומן הארטה נולד ב1924- כבן הצעיר של חנה איטה וולפלד ומנדל היינברג. היו לו שלוש אחיות – לולה )הבכורה(, סלומה ומלכה. הם גרו בז’שוב ברחוב קולייובה 3 )כיום יש שם בניין מסחרי(. המשפחה הייתה אמידה, ורומן ואחיותיו היו משכילים. כולם דיברו פולנית, גרמנית ויידיש, והידע המצוין של רומן בשפה הפולנית עזר לו בסופו של דבר לשרוד את מלחמת העולם השנייה.

רומן הארטה סיפר על חוויותיו, בין היתר, בהקלטה באוסף מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה שבו תיאר את בריחתו מהגטו בז’שוב והסתתרותו בצד הארי שאורגנה באמצעות חברה פולנייה של הוריו, אנה פלונקה. רומן הארטה גם לחם בארמייה קריובה, ובחודשים האחרונים של המלחמה נשלח לעבודות כפייה באוסטריה.

אוסטריה. לאחר המלחמה חזר אביה של מוניקה הארטה לז’שוב כדי למצוא את בני משפחתו. הוא לא מצא איש, ומה שגרוע מכך הוא שבאותה תקופה, האנטישמיות של חלק מהפולנים הורגשה, והיא השפיעה באופן משמעותי על תחושת הביטחון של יהודים שחזרו לז’שוב. רומן החליט לעזוב את העיר וללמוד בבית הספר לקולנוע בלודז’ ששם עבד אז בין היתר עם אנדז’יי ויידה ואנדז’יי מונק, היוצרים החשובים ביותר של מה שנקרא “בית ספר פולני”, והוא הועסק גם בקבוצת הקולנוע אילוזיון. לאחר שעזב לארצות הברית, הוא המשיך להיות מעורב בתעשיית הקולנוע, בין היתר בעבודה עם דייוויד לינץ’ ועם המכון האמריקאי לקולנוע )AFI). הוא נפטר בשנת 2009 בלוס אנג’לס. בשנת ,2018 הוצג סיפורו במוזיאון הפולנים מצילי היהודים בעת מלחמת העולם השנייה ע”ש משפחת אולמה במארקובה בתערוכה “על אדמתך שרתי את שירת ארצך”.

בארכיון הלאומי בז’שוב, אישרנו את תאריכי הלידה של האחיות של רומן ולולה: סלה ומלכה נולדו ב1912- וב,1919- בהתאמה. מצאנו גם מידע על דודו של רומן, אחיו של אימו, חיים וולפלד, וגילינו שהוא נולד ב.1886- ממסמכים אחרים ידוע שהוא נישא לתרזה שימל )ילידת 1893(, ויחד הם הולידו ארבעה ילדים. לרוע המזל, איש ממשפחה זו לא שרד את המלחמה.

לדים. לרוע המזל, איש ממשפחה זו לא שרד את המלחמה. החיפוש אחר מסמכים ישנים בארכיון הלאומי ובמקומות אחרים עלה על כל הציפיות שלנו. היינו רוצות לדעת מה קרה בין האירועים שמתועדים בארכיון או איך נראתה מציאות רגילה, אבל לא על הכול אפשר לענות, מפני שכמה מקורות חשובים אבדו או הושמדו.

רומן היינברג, לימים רומן הארטה, 1949 בקירוב.

תמונה מהאוסף של מוניקה הארטה.

רומן היינברג, לימים רומן הארטה, עם אימו ואחיותיו. משמאל: רומן, אחותו לולה, אימו חנה איטה, שתי אחיות נוספות: סלה ומלכה. כנראה מז’שוב, .1935

תמונה מהאוסף של מוניקה הארטה.

רומן היינברג, לימים רומן הארטה, עם אחיותיו.

משמאל: סלה, לולה, רומן, מלכה. שנים 1937־.1938

תמונה מהאוסף של מוניקה הארטה.

לולה היינברג, אחותו הבכורה של רומן. .1938

תמונה מהאוסף של מוניקה הארטה.