משפחת ויינשטיין

מחברת

Ratusz

שמי מתאוש ביאניאש, אני בן 18 ואני תלמיד של בית הספר התיכון של האוניברסיטה הדו לשונית בז’שוב. אני מתעניין בכל מיני נושאים חברתיים – בעיקר כלכלה. הצטרפתי לפרויקט בעידוד המורה שלי להיסטוריה. ההיסטוריה של ז’שוב מסתירה את סודותיהן של מאות משפחות ממוצא יהודי, אך נדמה לי שהידע של התושבים בני זמננו לגורלם ולהישגיהם אינו מספיק.

אלישיה ויינשטיי

אני שמחה שיכולתי להשתתף בפרויקט הזה. אני מצטערת שלא הצלחנו למצוא מידע חדש נוסף על משפחתי )ואולי אפילו למצוא בני משפחה נעדרים(, אבל אני מקווה שבזכות הפרויקט הזה התלמידים מז’שוב הבינו עד כמה הרסנית הייתה התקופה שעברה בשביל התושבים היהודים של העיר. אני חושבת שפרויקט כזה מלמד מודעות, סובלנות והבנת האחר. הדרך היחידה למנוע זוועות עתידיות היא ללמוד מהעבר.

אלישיה ויינשטיין מתגוררת עם משפחתה בניו יורק, סבא וסבתא שלה גרו בז‘שוב והסביבה, וכאן נולד הדור של אביה. חלק מהאנשים היגרו אל מה שהיה אז פלשתינה )היום ישראל( ולארה“ב, והשאר הפכו לקורבנות השואה שנים רבות לאחר מכן. ראוי לציין שאלישיה היא נכדתו של בריש ויינשטיין – עיתונאית וסופרת, מחברת השיר ”ריישֶ ה“ המוקדש כולו לעיר ז‘שוב מתחילת המאה ה.20- היה לי נוח יותר להשתמש בגרסה הפולנית של שמה, אז לא פעם אמרתי וחשבתי עליה – אליציה.

מי שהוקיר במיוחד את הזיכרון של הישגי העבר של המשפחה הוא, כנראה, בנו של בריש ויינשטיין )כלומר אביה של אלישיה(, אייב ויינשטיין. )נולד ב1932-( אייב ויינשטיין )אפילו שנולד בארה”ב( עדיין זוכר מילים וביטויים פולניים, כולל: “אל תיקח את זה!”, “מה שלומך?” וכן השמות “תדיאוש” ו”חניה”.

אלישיה/אליציה סיפרה שסבה בריש היה משורר ונולד בז’שוב בתחילת המאה ה.20- הוא הקדיש לעיר את כל השיר האפי “ריישֶ ה” שבו תיאר את רשמי ילדותו המוקדמת, לפני שהחל את לימודיו ברייכנברג הצ’כית במלחמת העולם הראשונה. הוא עזב לווינה ב1923- והיגר לארצות הברית ב.1925- השיר הזה נכתב ביידיש.

בארכיון המדינה בז’שוב הצלחתי למצוא מסמכים שמתייחסים בוודאות למשפחתה של אלישיה ויינשטיין. אחיה של מלכה ויינשטיין – בת דודתו ורעייתו של בריש – מאייר ויינשטיין, נכתב בספרי רישום האוכלוסין משנת ,1900 מערך זה ידוע שמאייר גר ברחוב קופרניק .

לצערי לא הצלחתי למצוא במסמכי הארכיון את בריש ויינשטיין שנולד לכאורה ב18- במרץ 1905 בז’שוב. הוא לא מופיע בספרי הלידה של משרד הרישום היהודי בז’שוב בתאריך הזה, המידע הזה הפתיע אותי מאוד, כי עיינתי בקפידה רבה בכל הספר מאותה שנה. יצוין שמידע על תאריך ומקום הולדתו של בריש ויינשטיין )שנה: ,1905 מקום: ז’שוב( מופיע במספר מקורות, לא רק באינטרנט, )ביניהם: “המילון הביוגרפי של היהודים מתת קרפטיה” מאת אנדז’יי פוטוצקי שלא תורגם לעברית, פורטל השטעטל הווירטואלי, ,אחרים נתונים מספק JRI-Poland האתר אבל ,(www.encyclopedia.com ,www.jewishgen.org כלומר, שנת 1902 והעיר סטרופקו סארש באוסטרו הונגריה. בנוסף לכך, בריש ויינשטיין מופיע באתר בשם הנעורים של אימו, גרהרד, ומכאן נובע שסבה של אלישיה החל לשאת רשמית את שם המשפחה ויינשטיין רק מאוחר יותר.

Rodzina Albertów

רחלה ומשה תדיאוש ויינשטיין, ההורים של מלכה ויינשטיין, סבא רבא וסבתא רבתא של אלישיה/ אליציה ויינשטיין.

תמונה מהאוסף של אלישיה ויינשטיין.

Pessel i jej dzieci

תעודת הרישום של רחלה ויינשטיין.

מסמך מאוספי ארכיון המדינה בז’שוב.

Babcia i dziadek Helen Albert

דף מתוך ספר הזיכרון ליהודי ז’שוב, צילום למעלה משמאל: רחלה ויינשטיין עם שני נכדיה שהפכו לקורבנות השואה, צילום למעלה מימין: משה תדיאוש הכהן, בעלה של רחלה, צילום למטה מימין: מלכה ויינשטיין, בתם של רחלה ומשה תדיאוש ויינשטיין, רעייתו של בריש ויינשטיין, צילום משמאל למטה: מצבתה של מלכה ויינשטיין.